<h1>מחזור ויטרי הלכ' שבת מספר התרומה סימן מ"ט</h1>
<h2>דף צה.</h2>
ולשפוך מים על הארץ להרביץ העפר שרי כר' שמעון אבל לכבד את הבית אסור אעפ"י שהלכות גדולות מתיר.
<h2>דף קיז:</h2>
וחבית שמטפטף מציל שלש סעודות בהרבה כלים. אבל בחד כלי יכול להציל הרבה ובלבד שלא יקלוט הקילוח מאויר בכלי אלא יניח הכלי על הארץ.
<h2>דף קלח:</h2>
כובע של לבד מותר לצאת בו ברשות הרבים אם קשורה ברצועה תחת צוארו שלא יפל ברוח לפרש"י. וצ"ע כפר"ח שלא יאסר משום אהל כיון שהוא קשה אבל כובע של בגד ומטוה של נוצה מותר בלא קשור דשפיר מיהדק בראש.
<h2>דף קלט:</h2>
מסננין יין דרך סודר לתוך הכלי ובלבד שלא יעשה גומא בסודר לקבל היין. ויין עכור אסור לפי שנראה כבורר. וכן הגיתות שכולו עכורין מותר.
<h2>דף קמ:</h2>
ואסור לגרוף האבוס אפילו היא של אבן או של עץ גזיר' אטו של קרקע אבל (שלחו) [שלחן] מותר.
ואסור ליקח מספוא או מאכל אחר לפני בהמה זו ולתת לפני בהמה אחרת שאינה מינה. אבל מקמי חמרא לתת לפני שור מותר.
<h2>דף קמא.</h2>
הקש שעל המיטה לא ינענענו בידיו אלא אם כן ראוי למאכל לבהמה. או היה עליו כר או סדין מערב שבת טיט שעל רגלו לא יקחנו בכותל של אבנים שמוסיף טיט אלא בקורה.
<h2>דף קמא:</h2>
לא יצא קטן במנעל גדול פן יפול ויביאנו. ולא תצא אשה במנעל בשבת אלא א"כ נסתה אותו מערב שבת. שומטין מנעל מעל האימום. דפוס של עץ שבתוכו. אפי' הוא בדוחק.
